בעיית ההגנה על
תכנית עסקית ומשמעות חשיפתה של תכנית עסקית בעקבות מקרה גוטקס (ת"א 155894-09
בן עמי ואח' נ' גוטקס מותגים (שותפות רשומה) ואח') (פסק הדין ניתן ביום 14.4.13).
במקרה גוטקס
המדובר היה בתביעה כספית, לפיצוי התובעות בגין שימוש לכאורה שעשו הנתבעות (גוטקס
ואחרים) בתכנית
עסקית פרי פיתוחן של התובעות, וללא מתן כל תמורה להן.
במקרה זה,
התובעת הינן בעלות עסק למתן שירותי ייעוץ שיווקי ופרסומי והן פנו, למי שהיה בזמנו,
מנכ"ל גוטקס (העוסקת במכירה קמעונאית של מותגי אופנה בינלאומיים, בין היתר זארה)
בהצעה עסקית. הצעתן של התובעות הייתה לתת שירות של מיתוג הלקוחות ולהכין עבורן
"ספר מותג" שיכלול ניתוח מקיף של כל הפרמטרים הנוגעים למראה החיצוני של
הלקוח: התאמת לבוש לפי צבעים, גזרות וסוגים, התאמת סגנון הלבוש לאישיות, התאמת
איפור, אביזרים ועוד. במרכז הסטיילינג שיוקם יכינו לכל לקוח "בוק" עם
העקרונות המנחים שבעזרתם יוכל לשפר את המראה הכלל ולהיות הסטייליסט של עצמו-
כלומר, ידע מה מתאים לו ומה לא ולבחור פריטים המחמיאים לו והמבליטים את הצדדים
היפים שבו.
בעקבות הפגישה
הראשונית בין הצדדים, הציע מנכ"ל גוטקס לתובעות לשלוח אליו תכנית עסקית על
מנת לבחון את ההצעה העסקית של התובעות והלה אכן שלחו לגוטקס את התכנית העסקית שלהן
אשר כותרתה "תמצית תכנית עסקית לבניית מרכז סטיילינג בחנויות זארה".
ע"פ עדויות
הנתבעות, כפי שנקבע ע"י בית המשפט, בשונה מהמטרה שבתכנית העסקית, לא היה לגוטקס
עניין להיכנס לתחום נוסף של מתן שירותי סטיילינג ולעשותו מקור רווח כשלעצמו אלא
מטרתה הייתה קידום מכירות של מוצרי החנות בלבד (ואילו ע"פ התכנית
העסקית, הלקוח היה קונה בשלל חנויות הקניון). לפיכך, גם לא היה לה עניין להשקיע
משאבים כספיים ואחרים בהקמת שירות סטיילינג, משאבים שהיו נדרשים ע"פ התכנית
העסקית של התובעות ואשר היו על כתפי הנתבעות. כמו"כ, הנתבעת גם לא נצטרכה
לשירותי ייעוץ שיווקי ופרסומי של התובעות.
ולפיכך, גוטקס
שילבה שירות סטיילינג אישי בפן של קניינות אישית, כאמצעי לקידום מכירות של פרטי
לבוש המצויים בזארה בלבד.
לשיטתן של
התובעות, השירות אשר נתנה גוטקס דומה לשירות אשר הוצע בתכנית העסקית בכך
שהסטייליסטיות נתנו ללקוח ערכת כלים.
בפסיקתו, בית
המשפט מאבחן בין התכנית העסקית פרי עמלן של התובעות לבין השירות אשר ניתן לבסוף
ע"פ ידי גוטקס והנתבעות האחרות (לדוג', תשלום סימלי שנגבה על ידי גוטקס בגין
שירותי הסטיילינג אשר מטרתם היה קידום מכירות בגדי חנות זארה; לעומת, מתן שירותי
סטיילינג הכלולים בתכנית העסקית של התובעות, אשר מטרתם מקור רווח נפרד).
כמו"כ, בית
המשפט קבע כי "אין חולק כי התובעות לא המציאו את שירות הסטיילינג כשלעצמו.
מטרתה של התכנית העסקית הייתה לתת שירות נפרד ועצמאי של סטיילינג, שיפשר ללקוחות לעשות
"מהפך" ולהקנות להם כלים שיאפשרו להם 'להיות הסטייליסטים של עצמם'. לא יכול
להיות חולק כי ביצוע "מהפך" וודאי שאינו רעיון של התובעות, והוא כשלעצמו
שאול מתוכניות טלוויזיה שעסקו בכך. הקניות, בעקבות הייעוץ, היו אמורות להיעשות, לא
רק בחנות זארה, אלא בקניון בכלל. כל אלה רכיבים מרכזיים בתכנית העסקית, שלא היו בשירות
שנתנה הנתבעת. אין בשירות זה משום רעיון חדשני הראוי להגנה, ויתר על כן, רעיון זה לא
בוצע על ידי הנתבעות". [ההדגשות אינן במקור]
ובהמשך ציין בית
המשפט כי "התובעות טוענות
כי הנתבעות נטלו את הרעיון שלהם לגבי אופן פרסום התכנית באמצעות מודעות, עלונים
ודיילות. בכך אין כל חדש בתחום הפרסום ולתובעות אין זכויות על אופן ביצוע פרסום
כאמור. התובעות גם לא נתנו בפועל שירות כלשהו לנתבעות, שירות שתמורתו היו אמורות לקבל
תמורה, אילו התקבלה הצעתם. זאת ועוד, אין בפנינו גמירות דעת של הצדדים להתקשר
בהסכם ואין כל הסכמה על פרטים מהותיים של ההסכם. כל שיש לפנינו הוא הצעה של התובעות,
להקמת מיזם שלא הוקם, והתמורה שיקבלו תמורתו, על-פי הצעתן, ותו לא. אין חולק, ואף לא באה על כך טענה מצד התובעות, כל
שכן הוכחה, כי הנתבעות עשו שימוש בתכנית העסקית כיצירה, ולפיכך לא הייתה הפרה של זכות
יוצרים של התובעות על ידי הנתבעות." [ההדגשות אינן במקור]
לבסוף בית המשפט
דחה את התביעה ופסק כי התובעות ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד
בסך של 15,000 ₪.
ולאחר
תיאור המקרה, ברצוני להעלות מספר נקודות למחשבה ואת דעתי האישית:
א. דיני זכויות
יוצרים
נתחיל בעולם דיני
זכויות היוצרים. כפי שציינתי באחד ממאמרי הקודמים, חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי זכות
יוצרים תהא ביצירה ספרותית (כגון: ספר, מאמר, שיר, חיבור וכיו"ב) אמנותית (כגון:
תמונה, ציור, פיסול, יצירה אדריכלית ועוד), דרמטית (כגון: מחזה, יצירה קולנועית, מחול
פנטומימה ועוד) או מוסיקלית ובלבד שהיא עומדת במספר תנאי סף לשם הגדרתה כיצירה
מוגנת מכוח החוק. הראשון, על היצירה להיות מקורית. השני, על
היצירה להיות בעלת מידה מינימאלית של יצירתיות. השלישי, על היצירה להיות מקובעת
בצורה כלשהי (לדוגמה, הרצאה שניתנה בע"פ ללא שישנם בידי המרצה סיכומי הרצאתו או
מצגת – לא תהייה מוגנת ע"פ חוק זכות יוצרים). כמו"כ, זכות יוצרים לא
תחול על הרעיון ששימש ליצירה אלא על אופן ביטויו של הרעיון ביצירה שנוצרה
(ובלבד, שהיצירה עומדת בתנאי הסף כך שתוענק לה הגנת זכויות יוצרים).
באותו המאמר ציינתי גם את הסיבות מדוע לא נקנה הגנה
על הרעיון אלא רק על אופן הביטוי של היצירה. ראשית,
רעיונות הם למעשה אבני היסוד בעולם היצירה והתרבות ואם ניתן לגביהם הגנה, הרי שיהיה
בכך בכדי לפגוע בעולם היצירה. שנית, רעיונות מאופיים הם דבר אמורפי אשר קשה
להגדירו וליתן בו הגנה מתוחמת. שלישית, ברצוננו להעשיר את עולם היצירה ונכסי
התרבות שלנו ולפיכך אנו נותנים תמריץ ליוצר היצירה להשקיע ביצירתו בכדי שיצירתו תהא,
בין היתר, יצירתית ומקורית וכך תזכה במתן הגנה. כלומר, אם נקנה ליוצר את ההגנה כבר
בשלב הרעיון, הרי שייתכן ויהיה בכך בכדי לפגום בעולם היצירה ובנכסי התרבות, שכן לא
נוצר ביטוי חדש בעולם היצירה אלא אך רעיון בוסרי אשר הינו בשלב התחלתי.
במקרה גוטקס,
המדובר היה למעשה בשלושה שלבים בהקשר לעולם זכויות היוצרים. בשלב הראשון, הגו
התובעות את הרעיון לשירותי סטיילינג. כאמור, בשלב הזה לא הוקנו ואף לא סביר שנקנה
להן זכויות יוצרים. זאת כיוון שאף הרעיון עצמו לא היה מקובע כתנאי להגנה
(בדיוק כפי שהרצאה אשר ניתנת בע"פ ללא שישנם בידי המרצה סיכומי הרצאתו לא
תהייה מוגנת ע"פ דיני זכויות יוצרים). בשלב השני, התובעות "פרמלו"
את הרעיון העסקי שלהם וכתבו אותו עלי ספר, בתכנית עסקית אשר ע"פ פסיקת בית
המשפט ניתן לסבור כי הייתה מגובשת, כתובה באופן מפורט וכו'. לפיכך, ייתכן ולתכנית
העסקית של התובעות נקנה הגנת זכויות יוצרים. ומדוע? אם אכן התכנית העסקית של
התובעות הייתה יצירתיות דיו, מקורית והייתה מקובעת – הרי שהן הביאו לעולם היצירה, ביטוי
חדש. ביטוי אשר הינו מוגן מכוח זכויות יוצרים כיצירה ספרותית.
בשלב השלישי
והאחרון – לטענת התובעות, התכנית העסקית באה לכדי מימוש על ידי גוטקס. בשלב זה חשוב
יהיה להסביר מונח הקרוי "עשיית יצירה נגזרת". ע"פ דיני זכויות
יוצרים, בהנחה וקבענו כי ליצירה מסוימת מוקנית הגנה מכוח זכויות יוצרים, הרי
שלבעלי היצירה תוקנה הזכות לעשות יצירה נגזרת מיצירתו הראשונית. יצירה נגזרת ע"פ
לשון חוק זכות יוצרים היא "עשיית יצירה נגזרת
היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד".
כלומר, בעשיית יצירה נגזרת נכנסות סיטואציות כגון עשיית סרט (כיצירה קולנועית)
המבוסס על ספר (כיצירה ספרותית מקורית), מחזמר המבוסס על יצירה מוסיקלית מקורית ועוד.
האם מימוש תכנית עסקית היא עשיית יצירה נגזרת?
בספרה של אורית פישמן אפורי, היצירה הנגזרת
בדיני זכויות יוצרים, מאוזכרת פסיקה אנגלית הקובעת כי אין מניעה כי העתקתה של
יצירה ספרותית תעשה על דרך של הפקת מוצר תלת מימדי. לדוג', הפקת מוצר בהתאם לקובץ
נתוני מחשב אשר מגדיר את צורת המוצר, ואשר מוגן כיצירה ספרותית, עשויה לעלות כדי
העתקה מפרה של קובץ הנתונים. כמו"כ, מציינת ד"ר פישמן אפורי בספרה כי
"ככול שפוחתת מידת הזהות בין החלק שניטל מהיצירה הקיימת לבין השימוש
שנעשה בחלק זה במסגרת היצירה הנגזרת, כך מתעוררת ביתר שאת השאלה אם אמנם נעשה
שימוש בדרך הביטוי של היצירה ולא ברעיון הגלום בה".
אשמח שנדון בשאלה זו בבלוג ולכן ארצה
להשאיר שאלה זו פתוחה.
ברור כי בהנחה ו(א) התכנית העסקית הינה יצירה
מוגנת מכוח זכויות יוצרים; וגם (ב) צד כלשהו מממש תכנית עסקית באופן אשר נחשב
לעשיית יצירה נגזרת; וגם (ג) מימוש תכנית עסקית היא עשיית יצירה נגזרה – הרי שמתרחשת
הפרת זכויות יוצרים.
ב. דיני סודות מסחריים
לאחר עיון בפסק
הדין במקרה גוטקס, נראה כי במקרה זה, לא הועלתה הטענה שגוטקס גזלו סוד מסחרי
מהתובעות.
כפי שציינתי באחד ממאמרי הקודמים, חוק עוולות
מסחריות, התשנ"ט-1999 (אשר בו חוקק פרק שלם העוסק בסודות מסחריים ובגזל סוד מסחרי)
הינו המקור החוקי לתחום המשפטי של הסודות המסחריים, אולם אף לפני חקיקת החוק הנ"ל
פסיקות בתי המשפט הכירו בעולם הסודות המסחריים ובחשיבותם. על פי הפרק בחוק, העוסק בגזל
הסוד המסחרי, ניתן אף לראות את מטרתם של הסודות המסחריים. סוד מסחרי, מוגדר בחוק הנ"ל
כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי
אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים
סבירים לשמור על סודיותו".
מטרת עולם הסודות המסחריים הוא בהגנה על הרעיון
עצמו ועל המידע העסקי שהינו בעל ערך רב לבעליו וכל עוד הוא אינו מידע אשר בנחלת
הרבים. אולם, על מנת להיכנס בשעריו של החוק וליהנות מהגנתו, יש לעמוד בתנאים מסוימים המפורטים במאמרי.
כלומר, עיננו הרואות כי מטרת סודות מסחריים הוא
בהגנה על הרעיון בעוד שמטרת זכויות יוצרים היא בהגנה על הביטוי (!). כפי שציינתי
במאמרי הקודם, מומלץ כי לפני שייחשף מידע עסקי כלשהו יש לנקוט באמצעים סבירים על ידי
בעלי הסוד לשם שמירת סודיותו. כך לדוגמה, ניתן (ואף מומלץ) לחתום על הסכם סודיות עם
מי שהמידע הסודי מועבר אליו. במקרה גוטקס, לא אוזכר כי נחתם הסכם סודיות כלשהו וניתן
בהחלט להניח כי אם היה נחתם הסכם סודיות או באם הייתה מועלית טענה לגזל סוד מסחרי –
פסק הדין וקביעות בית המשפט היו שונות.
__________________________________________________________________________
המאמר אינו ממצה את החומר המשפטי
הקיים והמתפתח תדיר בנושא, ולפיכך מהווה סקירה משפטית תמציתית שייתכן שחלו בה
טעויות. לכן, המאמר שנכתב על דעת המחבר, אינו מהווה המלצה, עצה מקצועית, יעוץ משפטי
או חוות דעת משפטית, ואף אינו יכול לשמש כתחליף להתייעצות עם עורך דין. כל שימוש או
הסתמכות על המאמר הוא באחריות הבלעדית של המשתמש, ומהווה ויתור על כל טענה כלפי
מחבר המאמר, כלפי בעלי האתר וכן כלפי עורך הדין המפרסם באתר.
כל הזכויות שמורות לעו"ד דור
נחמן
__________________________________________________________________________
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.